פסק-דין בתיק עת"א 15841-01-12

בפנינו עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים מיום 4.1.12,  אשר הורתה על שחרורו המוקדם של המשיב 1 (להלן: המשיב), בתנאים שנקבעו בעמ' 8 לפרוטוקול הדיון.

כללי-

1.         המשיב , יליד 1963, מרצה מאסר חמישי למשך 7 שנים ו- 10 חודשים בגין הרשעתו בעבירה של ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, נושא ת"פ 7023/06 (בית משפט מחוזי ירושלים) ובגין הרשעתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש נושא ת"פ 4613/05 (בית משפט השלום בירושלים).

2.         לחובת המשיב 6 הרשעות קודמות בתחום האלימות, שוד, מרמה, סמים ובריחה ממשמורת חוקית (ראה גיליון ההרשעות הקודמות שצורף כנספח ג' לעתירה), והוא זכה בעבר 3 פעמים לשחרור מוקדם ממאסר, ללא תוכנית שיקום.

הדיון בוועדה- 

בפני הוועדה הונחו דו"ח סוציאלי מיום 16.9.10, ועדכון לועדת השחרורים מיום 23.10.11 לפיהם מצבו הנפשי של המשיב יציב וטוב, הוא אינו זקוק לטיפול פסיכיאטרי. במהלך המאסר הוא היה בטיפול אינטנסיבי והתרשמות העו"ס הייתה כי הוא הפיק תועלת רבה מהקשר איתה והוא מפגין מוטיבציה לשיקום ולשינוי., השתתף בסדנאות רבות, משתף פעולה ומגלה רצינות (ראה נספחים ו', ז' לעתירה והתעודות שהוצגו בפנינו על ידי ב"כ המשיב במעמד הדיון).

לאור הניסיון האובדני ועברו הפסיכיאטרי לא התקבל המשיב להוסטל ולפיכך הופגש עם נציג רש"א והוכנה לו תוכנית פיקוח למשך שנתיים, שכוללת שיחות פרטניות וטיפול קבוצתי, מתן בדיקות שתן, עבודה מסודרת בחברת הסעות.

החלטת הוועדה-

הוועדה מציינת כי התנהגותו של המשיב בכלא לא מכבידה, כפי שעולה מדו"ח שב"ס, הוא הוכיח שיש ברצונו לשנות סגנון חייו, עבר טיפול אינטנסיבי וכעת הנו בעל מוטיבציה לשינוי, הוא זוכה לתמיכת משפחתו, שאמורה לסייע לו בהמשך השינוי אותו החל בבית הסוהר ובשילובו בחברה.

מאחר והמשיב התקבל לתוכנית רש"א בקהילה הכוללת טיפול פרטני, קבוצה טיפולית ועבודה מסודרת, סברה הועדה שתוכנית זאת עתידה לאיין את מסוכנותו והוא ראוי לשחרור.

הוועדה הייתה ערה לכך שתוכנית רש"א אינה חזות הכל, אך לא התעלמה מכך שמדובר בתוכנית סטטוטורית, שהוכנה על ידי אנשי מקצוע שלקחו בחשבון את כל נתוני המשיב, לרבות מסוכנותו באם ישוחרר.

בסיפא החלטתה כתבה הוועדה כי:

" לאחר שיקול מעמיק, אנו מחליטים לקבל את תוכנית רש"א במלואה, היכולה לאיין את מסוכנותו של האסיר. התחשבנו גם במצבו המשפחתי של האסיר, שהנו נשוי ואב לשישה ילדים (מתוכם בת שסיימה שירות צבאי ובת קצינה בצבא)".

לאור האמור, הועדה הורתה על שחרורו המוקדם של המשיב בתנאים המפורטים בהחלטה.

נימוקי העתירה-

1.         הערכת מסוכנותו של המשיב צריכה להתבצע בראש ובראשונה על סמך העבירות נשוא המאסר ונסיבות ביצוען.

בתיקים נשוא המאסר הורשע המשיב בעבירות חמורות ביותר. נסיבות אלה, בשילוב עברו הפלילי והמידעים המודיעיניים הקיימים, מקימים לגביו חזקת מסוכנות ומחייבים משנה זהירות מיוחד בשקילת בקשתו לשחרור על תנאי ממאסרו.